דלג לתוכן העמוד
יצחק חלפון
סגן אלוף 

יצחק חלפון

בן מזל ובכור
נפל ביום א' בסיון תשכ"ז (09/06/1967)
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי קריית שאול

סיפור חייו

בנם-בכורם של בכור ומזל. נולד ביום כ"ח בטבת תרצ"ב (7.1.1932) בטריפולי אשר בלוב. המשפחה, מנכבדי עדת יוצאי לוב, עלתה לארץ בשנת 1934 ויצחק אז בן שנתיים. את לימודיו היסודיים החל בבית ספר "בילו" וסיימם בבית ספר "מונטיפיורי" כיון שהמשפחה היתה ברוכת בנים ומצבה היה קשה, נאלץ, כתום לימודיו בבית הספר היסודי, לצאת לעבודה כדי לעזור בכלכלת הבית: תחילה עבד בבית החרושת "עסיס" ולאחר מכן בעבודת צורף, מקצוע שהמשפחה עסקה בו דורות רבים ונשאר גם תחביבו של יצחק במשך השנים הבאות. גויס לצה"ל בשנת 1950 והוצב לחטיבת "גולני", שאליה חזר שוב ושוב במשך שנות שירותו בצה"ל. עם גמר קורס מ"כ עבר טבילת אש ראשונה בקרבות תל-מוטילה בגליל העליון בשנת 1951. לאחר שמילא תפקיד של סמל מודיעין במטה החטיבה נשלח לקורס קצינים ועם סיומו הושאר להדרכה בבית הספר לקצינים. את שירותו הסדיר סיים בדרגת סגן ועם שחרורו עבר בהצטיינות קורס של מכונאים חקלאיים. מאז נמנה עם עובדי "הכפר הירוק" אך מפקדיו בצבא לא הרפו ממנו ושכנעוהו לחזור ולהצטרף לצבא הקבע - ושוב מצא יצחק את עצמו עוסק בהדרכת קצינים וממלא תפקידים שונים במטה הכללי, אשר אליו הועבר מסיבות בריאות, ושם עלה לדרגת סרן (בשנים 1955-1956). תקופה זו של עבודה סדירה (יחסית) נוצלה על ידיו להשלמת לימודיו התיכוניים בערבים. במערכת סיני היה קצין קשר ולאחר מכן הוצב לנח"ל ושימש כמפקד פלוגה של טירונים ומ"כ 1958)-1957). בשנתיים הבאות חזר ל"גולני" כמפקד פלוגה בגדוד קרבי ועלה לדרגת רב-סרן. משם עבר שוב לשנתיים של הדרכה בבית הספר לקצינים 1961)-1962). לשנת לימודים בבית הספר לפיקוד ומטה יצא בשנת 1963 וכתום השנה הוצב לחטיבת "גולני" כסגן מפקד גדוד (1964) ואחר כך כקצין אג"ם במטה החטיבה (1965). בתקופה זו עסק בפעולות תגמול וזו היתה תקופה של מתח - ומכאן שהיתה שנת מאמץ מאין כמותה בכל שנות שירותו בצה"ל. עם מינויו שוב לתפקידי הדרכה בבית הספר לחיל רגלים ולאחר מכן בבית הספר לקצינים עלה לדרגת סגן-אלוף (1965) ובשנה שלאחר זו נתמנה למפקד גדוד, אליו שאף בכל שנות שירותו ואליו התמסר בכל מאודו. רצינות ואחריות ציינו את יחסו לכל תפקיד שקיבל ומתוך כך שאף לבצע אותו ביעילות מרובה. מפקד יחידתו במכתב התנחומים למשפחה ציין כי אומץ לב, יושר ובהירות מחשבה הם שהביאוהו לעמוד בראש חייליו בהסתערות אל מול האויב במלחמת ששת הימים, בצאתו עמהם לקרב שהתחולל בגזרת דרדרה ברמת הגולן ביום א' בסיון תשכ"ז (9.6.1967), ואשר בו נפל. במכתב שהמשפחה קיבלה בשם כל חיילי הגדוד צויין כי יצחק "היה הנחשון שהעפיל אל הרי-הגולן, במשכו אחריו את חייליו ובהיותו להם למופת אישי". בהמשך המכתב מסופר כי במרוצת הקרב האכזרי שהספיק להביע את רגשות אשרו על אשר זכה להיות הראשון שדרך עם חיילים ישראליים על אדמת האויב הסורי. הניח אשה וילדה כבת שנה ורבע. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי בעפולה ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. בחוברת שהוציאה המועצה המקומית רמת השרון לזכר בניה שנפלו במערכה הועלה זכרו. עמודים מספר הוקדשו לזכרו ב"נחשוני הגולן" בהוצאת גדודו.

מקום מנוחתו

יצחק חלפון
בן 35.0 בנופלו
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי קריית שאול
אזור: 1
חלקה: 4
שורה: 3
קבר: 22