דלג לתוכן העמוד
אפרים (פרוים) וייסמן
רב טוראי 

אפרים (פרוים) וייסמן

בן איטה-לאה ושלמה
נפל ביום כ"ז באייר תשכ"ז (06/06/1967)
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי נהריה

סיפור חייו

בן שלמה ואיטה-לאה. נולד ביום ב' בתשרי תרצ"ג (2.10.1932) בעיר תרגו-ניאמץ אשר ברומניה. אביו היה ראש הועד היהודי העירוני בעיר מגוריו ופעל למען יהודיה אבל לאחר שירותו במילואים בצבא הרומני נשלח עם יהודי המקום למחנה לעבודת כפיה. בעיר מולדתו למד אפרים בבית ספר יסודי וגם סיים את לימודיו בבית ספר מקצועי שם. לאחר מכן יצא בדרך לארץ יחד עם אחותו הצעירה ממנו. לאחר מצוד של משחתות בריטיות שהו השניים במחנות קפריסין במשך ארבעה חודשים ורק בראשית אפריל 1948 הגיעו לחופי הארץ. מיד לעלייתו נשלח אפרים למשק ניר-דויד (תל-עמל) במסגרת "עליית הנוער", אבל מיד לאחר מכן הועבר משם למשקי הסביבה ואף על פי שהיה עדיין קטין התנדב למאמץ המלחמתי של מלחמת הקוממיות ונתן יד לחפירות במשקי עמק בית שאן ובשמירה על מוצבי אנשינו הלוחמים שעל הגלבוע. לפני שמלאו לו ט"ז התגייס לצה"ל בפברואר 1949 במסגרת נח"ל והשתתף בכל המבצעים של חטיבת נח"ל בשנים 1949-1950. בספטמבר 1950 שוחרר מנח"ל ובמסגרת שירות ללא תשלום עבר לגרעינו שעלה על הקרקע כדי לייסד את משק סער בגליל המערבי. במשק נודע כפועל בניין וכטרקטוריסט מעולה והיה אחראי ורציני בעבודה, חרוץ ומסור לה. היתה לו נטייה לפעילות טכנית ובשעת הפנאי היה מעיין בספרות מדעית. עמד הכן להושיט יד לכל נזקק. בפרוץ מערכת סיני גויס שוב כחייל מילואים ובבואו לביקור קצר נסך בבני המשפחה בטחון רב. אמו נתאלמנה בשנת 1958 ויחד עם בן ובת עלתה בשנת 1961 לארץ להצטרף לבנה ולבתה. בחייו הפרטיים הקים אפרים בית ומשפחה והצטיין כבעל אוהב ואב מסור לילדיו. לפני פרוץ מלחמת ששת הימים נקרא לדגל ורוחו היתה מרוממת. ביום השני לקרבות הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל בתל-דן. הניח אשה ושני ילדים; אימן וגידל את בת גיסתו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנהריה. כמה עמודים הוקדשו לו בחוברת שהופיעה מטעם עיריית נהריה לזכר הבנים שנפלו במערכה.

מקום מנוחתו

אפרים (פרוים) וייסמן
בן 35.0 בנופלו
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי נהריה
חלקה: 2
שורה: 4
קבר: 2