ההגנה על כפר יעבץ

כפר יעבץ בשרון היה כאצבע שלוחה מן האזור העברי לעבר האזור הערבי. ריחוקו היחסי ממרכז עברי – כארבעה קילומטרים מגוש תל מונד וקרבתו הרבה – כשני קילומטרים מהכפר קלנסואה, חולשתו הבולטת במספר תושביו, בשטחו הקטן ובביצוריו הדלים, כל אלה היו מתכון לניצחון קל, ולפיכך גירו את האויב לתוקפו.

כוחות סדירים למחצה של האויב חנו בכפרים טירה, טייבה וקלנסואה. יחידות קטנות היו תוקפות באש את כפר יעבץ, בעיקר בשעות הלילה, וכיתת ערבים מזוינת החזיקה בבית גדול בקרבת הכפר, שחלש היטב על כל השטח.

פלוגה א' של גדוד 32 החזיקה בקו, ושלוש מחלקותיה הוצבו בעמדות בכפר יונה, בכפר הס, ובכפר יעבץ.

ביום השבת 27.12.48 הועברה המחלקה מכפר יונה, לאור ידיעות על תכונה להתקפה ערבית. לאחר שהות של מספר שעות בכפר יעבץ, החלה המחלקה במסע רגלי מאובטח חזרה לכפר יונה. מיד עם תחילת המסע, הותקפה המחלקה באש כבדה מכיוון קלנסואה על ידי כנופיה גדולה. שניים מאנשיה נהרגו והמחלקה נסוגה חזרה לכפר יעבץ.

מאות ערבים מזוינים מכפרי הסביבה נאספו והחלה התקפה כבדה על כפר יעבץ. כוחות האויב הסתערו מספר פעמים על הכפר מצפון וממזרח, כאשר הם נהדפים על ידי המגינים ואף הצליחו לזמן קצר להתקרב לגדרות הכפר. הקרב נמשך כשש שעות. לפי הערכה השתתפו בקרב הזה כשש מאות אנשי אויב. כל ההסתערויות נהדפו ונגרמו לאויב אבדות רבות.

התקפה זו הייתה ראשונה בעוצמה כזו בגזרת החטיבה והעמידה את המתגוננים במבחן קשה. אולם, למרות עדיפותו הגדולה של האויב בכוח אדם וחימוש, לא איבדו הלוחמים את עשתונותיהם והצליחו להדוף את התוקפים. כשלון ההתקפה על כפר יעבץ, השפיע השפעה רבה על ה"מורל" של האויב ועל תכניותיו לעתיד.

הייתה זו חוליה אחת בשרשרת התקפות כושלות של האויב ואילו כוח העמידה של הלוחמים חושל יותר ויותר עם כל התקפה, והופקו לקחים רבים לקרבות הבאים.

שני לוחמים נפלו בהתקפה זו.

במהלך המלחמה הותקף והופגז הכפר מספר פעמים. שלושה לוחמים נפלו בהתקפות אלה.