אהרן (אהר'לה) בירנבוים

בן בילה ואליהו, נולד ביום א' בתשרי תרפ"ח (17.9.1927) בארץ. הוא גדל והתחנך בגבעתיים ואחר-כך עבר ללמוד בבית-הספר החקלאי במקווה ישראל. עם סיימו את לימודיו עבד בעבודות חקלאיות שונות והיה חבר ב"הגנה" מ1942-. הוא הצטרף לחי"ש רמת גן, השתתף במשימות שונות, בפעולות-חבלה ובפיצוץ בתים בכפר סלמה. ב-1947 למד בקורס מ"כים ועלה לדרגת מ"כ. אהרן היה עלם זקוף-קומה וחיוך-תום היה נסוך תמיד על שפתיו. הוא היה בן מסור להוריו, אוהב עבודה וראה בה יסוד לקיום החברה והאדם בתוכה. היה חביב על חבריו, מפקדיו ופקודיו.

בפרוץ מלחמת-העצמאות היה בין ראשוני המתגייסים לחטיבת "אלכסנדרוני". השתתף בקרבות רבים, בפיצוץ הגשר ליד מגדל צדק והגשר בין ראש העין וקלקיליה, בכיבוש המחנה הצבאי בתל ליטווינסקי ובהוצאת הנשק מתוכו, בפעולות-הטרדה ומארבים שונים. יום אחד לפני הכרזת העצמאות ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948), קיבלה פלוגתו - פלוגה ב' של הגדוד - משימה לחסום את הגישה מקלקיליה ולכבוש משלט החולש על הדרך ולנתק בכך את כפר סבא הערבית ולהקל על כיבושה. המשלט נכבש, אך אהרן נפצע פצעים אנושים. לאחר שפגע בו הכדור הראשון ונוכח כי לא יוכל לעמוד בפני האויב המתקרב, אמר לחבריו לקרב: "חברים, אם תראו שאני עומד ליפול בשבי - מוטב שתירו בי". אהרן הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.