יצחק-יהושע טסלר

בן שלמה וחיה-שרה. נולד ביום כ"ד בסיון תש"ה (5.6.1945) בעיר טימישארה אשר ברומניה. כבן ארבע היה כאשר עלו ההורים לארץ והביאו אותו עמם. בהגיע יצחק לגיל הלימודים התחיל ללמוד בבית הספר היסודי "תורת אמת" אשר בחיפה. לאחר מכן למד בבית הספר המקצועי "אורט" שבכפר אברהם. אחרי שסיים את לימודיו יצא להכשרה לקבוצת סעד שבנגב המערבי ושהה שם עד שגויס לנח"ל במארס 1966. הטירונות עברה עליו בנח"ל חוף ואז יצא לקורס מ"כ. לתקופת מה חזר לנח"ל חוף ועסק בהדרכה כמ"כ, אך בנח"ל חוף יצא שוב לקורס מד"סים ועסק בתפקיד זה עד סיום שירותו בתפקיד הזה. חברתי היה וחביב והיה נוטה להחליף מכתבים עם ידידים מכל חלקי הארץ ובאלה היה נוהג לשבץ חרוזים, רשימות והגיגים. עם שחרורו התלבט לא מעט מהו המקצוע שיבחר לו ולבסוף מצא סיפוק בעבודתו כסורג (טכסטיל) ותכנן תכניות רבות להשתלם בכך. מיום שחרורו מן הצבא היה יוצא למילואים. בתבונתו ובכושר מנהיגותו הסתדר עם חיילי מחלקתו אף כי הם היו מבוגרים ממנו בהרבה ועמוסים בעיות משפחתיות וכלכליות שהיו רחוקות ממנו. ופעם לקראת סוף יוני 1968, כאשר היה במילוי תפקידו, אירעה פציעתו, אשר כתוצאה ממנה הובא לבית החולים. התנהגותו היתה שקטה ולמופת וכל בקשתו היתה לא לספר להוריו על המקרה כדי לא להדאיג אותם. "כאשר הם ידעו על הפציעה, כבר אצא מכאן" אך לאחר שבעה ימים בערך מת מפצעיו; זה היה ביום ט' בתמוז תשכ"ח (5.7.1968). הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. מפקד היחידה, במכתב תנחומיו למשפחה, כתב: "הוא שירת שנתיים ביחידה ומילא תפקידו במסירות ובנאמנות. היה נכון לתת - ונתן את כולו למען הבטחון... הוא נתן את עצמו, את כולו. אתם נתתם את כל אשר היה לכם; היחידה נתנה את אחד מטובי סמליה". על מפת המשי שעל עמוד התפילה בבית הכנסת המרכזי "כרמל" שבחיפה רקום שמו באותיות זהב.