יהודה-אריה תמים

בן פנינה ושלום, נולד ביום ב' בכסלו תרפ"ח (26.11.1927), בעיר בנגזי, בלוב. למד בתלמוד-תורה ובבית-ספר איטלקי ואחר-כך למד נגרות ועבד במקצוע. במלחמת-העולם השנייה נכלאה משפחתו עם יהודים אחרים במחנה-ריכוז. בשנת 1942, כשנכנס הצבא הבריטי לבנגזי, עזב יהודה את משפחתו ובעזרת חיילים מיחידה עברית הגיע לארץ, בלי סרטיפיקט (רישיון עלייה). כאן המשיך לעבוד במקצועו ולאחר זמן העלה ארצה את כל משפחתו. יהודה נשא אישה וימים אחדים לפני הכרעת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ נולדה לו בת וקרא לה בשם רזיאלה (לזכר דויד רזיאל ז"ל, מפקד האצ"ל, שנפל בשליחות נגד הגרמנים בעיראק). כאחד מחיילי האצ"ל היה עובד רק מחצית השבוע, ואת המחצית השנייה הקדיש להדרכת הנוער והגיע לדרגת פיקוד במחתרת.

בחורף תש"ח, בפרוץ מלחמת-העצמאות, השתתף ביחידת אצ"ל בפעולות נגד הערבים ובמערכה על צפון-יפו, רמלה, ובאחרונה בראש העין, ושם נפל ביום כ"א באייר תש"ח (30.5.1948).

ביום ו' בכסלו תשי"ג (24.11.1952) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.