משה-חיים ניצן סוקולק

בנם-יחידם של צביה ומרדכי, נולד בשנת 1915 בעיר סוקולי, מחוז ביאליסטוק, פולין. הוא למד בישיבת לומז'ה והצטרף אל "השומר הדתי". יחד עם לימודיו בישיבה רכש לו השכלה תיכונית והשתלם בהנהלת חשבונות. היה מראשי הפעילים בתנועתו ואחרי שהותו זמן-מה בקבוצת-ההכשרה הראשונה של התנועה בפולין נקרא בגלל כשרונותיו וסגולותיו לעבודה בהנהגה הראשית והשתתף בעריכת עיתוניה ("אהלנו" בעברית ו"התורן" בפולנית). בשנת 1938 עלה ארצה והצטרף לקבוצת "אברהם" של "הפועל המזרחי" בכפר פינס. בקבוצה מילא תפקידי מזכיר פנים וחוץ וביצע בהתלהבות ובמסירות כל משימה שהוטלה עליו. עם ראשוני הקבוצה עלה להתיישבות בכפר עציון והתמסר לעבודה בהנחת יסודות הנקודה. לדרישת החברים נטל עליו את תפקיד המוכתר, למד את הלשון הערבית וידע ליצור יחסים תקינים עם השכנים העוינים שבהרי חברון. פעם, בשעת סכסוך קרקעי, הצליח בעמידתו האיתנה, יחידי מול הערבים הרוגמים באבנים, לעורר כבוד כלפיו ולהביאם לידי ציות להסכם, לסגת משטח המריבה עד לבירור בין המוכתרים של שני הצדדים. בגלל משבר חברתי פרש מהקבוצה בראשית תש"ז והוא אז כבר בעל לאישה ואב לשני ילדים. משה-חיים הצטרף לארגון "בני דרור" שהתיישב בגוש תל מונד כמושב שיתופי. גם שם עזר לחבריו החדשים בענייני משק והנהגה כאחד ונתחבב על כולם.

בחורף תש"ח, עם פרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, השתתף בהגנת המקום והגוש עד שנפצע בשעת הפגזת האויב על המשק ביום כ"א באייר תש"ח (30.5.1948) ומת בדרך לבית-החולים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בתל מונד.