חיים-יצחק (הייני) שטיין

בנם-יחידם של חיה-שיינדל ואליהו, נולד בחג השבועות תרפ"ט (14.6.1929), בעיר דואיסבורג, גרמניה. בעלות היטלר לשלטון עזבה המשפחה את גרמניה ובמשך שנתיים נעה ונדה ממקום למקום. כשפרצה מלחמת-העולם השנייה הצליחה המשפחה לעבור מצרפת לספרד, שם למד חיים-יצחק בגימנסיה צרפתית. אביו שקד גם על חינוכו היהודי ובבית ספג רוח תורה ומסורת ומסירות לעם. המשפחה חיתה חיים יהודיים מלאים בתנאי מחתרת. חג הבר- מצווה של חיים נערך מאחורי דלתיים סגורות ותריסים מוגפים. אחר תלאות רבות הגיע לארץ עם הוריו בספינה "ניאסה" ביום 1.2.1944 והתקבל לכפר הנוער הדתי בכפר חסידים. תוך זמן קצר התאקלם בארץ והתקשר אליה. כעבור שנתיים יצא להשתלמות בבית-הספר הריאלי "מונטיפיורי" בתל-אביב. למד את מקצוע השרטוט והחל להתפרנס מעבודתו כשרטט. הוא הקדיש כל שעת-פנאי ללימודים ותיכנן תוכניות לעתיד.

בעומדו להיכנס לטכניון פרצה מלחמת-העצמאות. חיים-יצחק התגייס בחודש דצמבר 1947, מיד לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, בתחילת ינואר יצא לשלושה חודשי אימונים בכפר פינס. בחודש מרס 1948 עבר לחטיבת "אלכסנדרוני". משום היותו בן יחיד שוחרר ממשימות-קרב והועבר לבסיס הקליטה בקרית מאיר, אך הוא סירב לעזוב את חבריו, חזר לגדודו הקרבי והצטרף למחלקה דתית. סיים קורס חבלה ועבד כשרטט. השתתף בכל פעולות גדודו ועלה לדרגת טוראי ראשון. בדצמבר 1948 ירד עם גדודו לדרום. בעת מבצע "חורב", נערך מבצע "חיסול" נגד "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל-מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים ותקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בתוך הכפר. בקרב זה נפל, ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948). נקבר בפלוג'ה.

ביום י"ז בכסלו תש"י (8.12.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.