משה קמר

בן מרים ומרדכי-אריה, נולד ביום כ"ז בכסלו תרפ"ב (28.12.1921) בעיר חלם, פולין. סיים בית-ספר יסודי והתחיל בחיי עבודה. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה, והוא כמעט בן 18, נמלט לפנים רוסיה. כשהתארגן שם צבא פולין העממית בשנת 1943 התגייס, הגיע לדרגת רב-סמל בחטיבה משוריינת והשתתף במסע שחרור פולין וכיבוש גרמניה המזרחית, אולם אחרי הניצחון שוב לא רצה להישאר בגולה ויצא ב"נתיב-הבריחה". משה העפיל ארצה באוניית-המעפילים "לנגב", שנתפסה בידי הבריטים ומעפיליה הועברו למחנה-מעצר בקפריסין. הוא שהה שנה תמימה בקפריסין ובשנת 1947 בא לארץ עם אישתו. בארץ עבד כפועל בעבודות שונות, אך ראה ימי-שלום ספורים בלבד.

זמן קצר לאחר בואו פרצה מלחמת-העצמאות וכלמוד מלחמה התגייס מיד. הוא צורף לחטיבת "אלכסנדרוני" והשתתף בפעולות ב"משולש" ובכיס פלוג'ה. בנובמבר 1948 ירדה החטיבה דרומה. בעת מבצע "חורב" נערך מבצע "חיסול" נגד "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל- מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים, תקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בתוך הכפר. בקרב זה נפל, ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948), הוא יום הולדתו, בו מלאו לו עשרים ושבע שנים. נקבר בפלוג'ה. השאיר אחריו אישה וילד.

כעבור זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.