אברי (אנדרי) צ'יפסר

בן יחיד לשמואל (סלמה) והלנה (לאה), משפחה חקלאית. נולד ביום כ"ד בתמוז תרצ"ד (7.7.1934) בעיר לובציה שבצ'כיה. אברי היה למוד סבל ומלחמה, וככל ילדי ישראל בתקופה ההיא ובארץ ההיא עבר את מחנה-ההשמדה יחד עם הוריו. אחרי שובו ממחנה-אושוויץ מצא כי ביתו חרב. הוריו ניספו בהשמדה האיומה ומשנתייתם חונך על-ידי קרובי-משפחתו.את לימודיו היסודיים סיים בחוץ-לארץ וכתום המלחמה מצא את דרכו, עם עוד נערים ונערות שגורלם היה דומה לגורלו-הוא, אל תנועת "השומר הצעיר", וכאשר באה שעת העלייה, בשנת 1949, נמנה עם חברי הגרעין הראשון של שכבתו. עם גרעין זה עלה לארץ והגיע לכפר מסריק. בחברת-הנוער היה בין הראשונים אשר העבודה לגביהם הפכה ללימוד. כבר אז התעניין יותר מכל השאר בחקלאות. לאט לאט זכה להוקרה ולהערכה בעבודתו החקלאית. את הצילום האמנותי חיבב מאוד ועסק בו בשעות-הפנאי. במארס 1952 גויס לצה"ל יחד עם כל הגרעין. שירת ביחידת נח"ל. במסגרת זו עבר קורס צלפים והשתתף כמחצית השנה בפלוגה מיבצעית של הנח"ל באיזור ירושלים. אחרי שירותו הצבאי הסדיר צורף ליחידת-סיור, בה עבר קורס מ"כ והיה אחד מן הוותיקים שביחידה. כאשר חזר למשק ומצא כי החברים הוותיקים פרשו מענף-השלחין. הוא היה בין הצעירים הראשונים שקיבלו על עצמם מתוך אחריות מרובה את ריכוז הענף ובו עבד במסירות ומתוך ידע, ובשלהם העריצוהו אנשי המשק וחבריו. היה מחונן בכושר אישי לגבש ולרכז את צוות העובדים ונחשב בעיניהם כבר-סמכא. בין תכונותיו כאיש קיבוץ יש למנות את כושר-הוויתור שלו ואת יכולת-השכנוע. דוגמא אישית היה לכל ואת אשר דרש מאחרים ידע לבצע במעשיו. שנה לפני נפלו ביקר את סלובקיה ובשובו משם הביא עמו שקופיות מעניינות, אבל העיקר היה שנצטברו בקרבו חוויות לאין סוף מביקורו זה, אשר עליהן היה מספר, ואגב-כך היה מעלה גם מזיכרונות-ילדותו, אף-על-פי שהיו רבי-סבל וגדושי-תלאות. כשם שהה מסור לעבודתו ולמשקו כן הראה מסירות רבה לרעייתו ולבנותיו, כי המשפחה היתה בשבילו בית משלו, אשר ידע להקים לאחר חורבן ביתו הראשון, בית הוריו. מפעם לפעם היה יוצא למילואים וכן נקרא לדגל גם לפני מלחמת ששת הימים ושירת כחייל מצוין ומסור. בגבורה נלחם כי ידע שבמלחמה זו טמון קיומו של העם על אדמתו והיה בטוח שנתגבר על האויב ונוכל לו - וביום החמישי לקרבותיה, הוא א' בסיון תשכ"ז (9.6.1967), נפל בהיותו בקו האש הראשון בגיזרה דרדרה ותל-הלאל, כי עם ראשוני המעפילים להרי-הגולן נמנה אברי. הניח אישה ושתי בנות. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי בעפולה ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר מסריק. עלון הקיבוץ, "הד הנעשה", הופיע במלאת "שלושים" לנפלו ולנפול עמנואל רונקין. בחוברת "נחשוני הגולן" שהוציא גדודו הועלה זכרו. בחבורת 53" מהם", בהוצאת הקיבוץ הארצי לזכר חברי הקיבוץ שנפלו במערכה, הובאו תולדותיו. קיבוצו הוציא אלבום הכולל מבחר צילומיו.