נתן פנטפיל

בן גולדה ושמואל, נולד בשנת 1927 בפולין. סיים בית-ספר יסודי והמשיך ללמוד בבית-ספר תיכון עד פרוץ מלחמת-העולם השנייה. אחרי המלחמה יצא ב"נתיב-הבריחה" לאיטליה והצטרף לקיבוץ- הכשרה. משהעפיל ארצה בשנת 1947 הובא עם כל מעפילי אונייתו לקפריסין והשתדל להשלים שם את הכשרתו. ימים מעטים לפני החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, בא לארץ ועבד כפועל חקלאי בכפר סבא. בימי חייו המעטים בארץ לא הספיק לרכוש לו חברים קרובים ולספר להם את קורות חייו.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס ושירת בחטיבת "אלכסנדרוני". עם פלישת צבאות ערב, לאחר ההכרזה על הקמת המדינה, וכניסת הלגיון הערבי ללחימה, החמיר מצבה של ירושלים והדרך אליה נותקה על-ידי מערך הלגיון בלטרון. בניסיון לפרוץ את הדרך נערך מבצע "בן- נון א'" וגדודו תיגבר את חטיבה 7 למבצע זה והוטל עליו לכבוש את לטרון. כוחות הגדוד נתקלו בכוחות אויב עדיפים ונאלצו לסגת תוך ניהול קרב קשה. בקרב זה נפל, ביום י"ז באייר תש"ח (26.5.1948).

ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.