נח איתן קרומר

בן-הזקונים של חנה ושלמה-יהושע, נולד ביום י"ז בניסן תרפ"ג (3.4.1923) בבליניץ, פלך מוהילוב, שברוסיה הלבנה. בשנת 1930, בהיותו בן שבע, עלה לארץ עם הוריו. אביו הרב חינכו ברוח המסורת. למד ב"ישיבה" בירושלים ובית-המדרש למורים של "המזרחי".

כבן 18 התגייס לצבא הבריטי. הצטרף לבריגדה היהודית ולחם בשורותיה באיטליה. משם הועבר לשליחות בגרמניה להדרכת נוער לעלייה. בפעולתו זו במחנות בגרמניה התחבב על כל יודעיו והיה אחד ממייסדי נח"ם.

בשובו לארץ נתקבל לבית-המדרש למורים על שם דויד ילין ונשלח אחר-כך כמורה להרצליה. תלמידיו וחבריו המורים אהבוהו והוקירו את כשרונותיו ומקוריותו.

עם גיוסו שירת כחבלן בחטיבה 7. עם כניסת הלגיון הערבי ללחימה החמיר מצבה של ירושלים והדרך אליה נותקה על-ידי מערך הלגיון בלטרון. מבצע "בן-נון א'" נועד לפרוץ את הדרך לירושלים. המשימה הוטלה על חטיבה 7, שזה עתה הוקמה, והיה עליה לכבוש את לטרון ולהגיע לאזור ירושלים. לצורך משימה זו תוגברה החטיבה בגדוד מחטיבת "אלכסנדרוני". בהתאם לתוכנית, הוטל על הגדוד מ"אלכסנדרוני" לכבוש את לטרון, על כוח מחטיבה 7 להשתלט על הרכס שמדרום ללטרון עד שער הגיא ושאר כוחות החטיבה ינועו בכביש לקרית ענבים. הכוחות יצאו למשימותיהם בליל 24-25 במאי 1948. זמן קצר לאחר היציאה נתקלו בכוחות הלגיון שהתברר כי היו עדיפים והסתייעו בתותחים, בשריוניות ובערבים מקומיים. בקרב הנסיגה הקשה, לנוכח עדיפות האויב ותנאי מזג-אוויר קשים, נפלו רבים מהלוחמים. נוח נעדר מהפעולה ביום ט"ז באייר תש"ח (25.5.1948). הוא נראה לאחרונה כשהוא נושא פצוע. השאיר אחריו אישה ובת שנולדה אחרי נופלו.

אזור לטרון הוכרז "שטח הפקר" בין מדינת ישראל וממלכת ירדן ואי אפשר היה להגיע ולהביא את גופות החללים לקבר ישראל. בהיתר מיוחד מאת המלך עבדאללה הורשה הרב הצבאי הראשי דאז, הרב שלמה גורן, להיכנס אישית לשטח ולנסות לאתר את הנעדרים. נח אותר באחד מסיוריו אלה. ביום ה' באדר תש"י (28.2.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.