אוריאל (אוריאלצ'ה) גולדפרב

בן תמר ואליעזר, נולד ביום ט"ו באייר תר"ץ (13.5.1930) במחוז לובלין, פולין. במלאות לו שלוש שנים הגיע עם הוריו לארץ וגדל באווירה חלוצית-ציונית. אביו היה מפעילי ה"הגנה". אחרי בית- הספר העממי סיים את בית-הספר המקצועי "מונטיפיורי" בתל- אביב, שבו השתלם בחשמלאות. נודע כבעל לב טוב ונכונות לעזור לזולת. כבר בתקופת לימודיו עבד, ובשכרו עזר להוריו. הוא לא הסתפק במה שלמד ובימי עבודתו שקד על קריאת ספרים לשם השתלמות. בהיותו בן 15 הצטרף לגדנ"ע, כולו התלהבות ואמונה בשליחות ה"הגנה" אשר היה חבר בה.

מיד אחרי החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, בנובמבר 1947, התגייס לחי"ש, ושירת בחטיבת "אלכסנדרוני". עבר קורס צלפים, השתתף בפעולות רבות והאציל מביטחונו על סביבתו. אוריאל היה אמור לצאת לקורס מ"כים, אך קשתה עליו הפרידה מהפעולות. על בקשות הוריו שישמור על עצמו, היו בפיו תשובות קולעות וכבדות-משקל על החובה והכבוד והצביע על אביו אשר אף הוא גויס. אוריאל השתתף בקרבות ביאזור, בסלמה וב"משולש" והצטיין כמקלען נועז. ביום י"ט בכסלו תש"ט (21.12.1948) השתתף בפעולת-סיור בח'רבת סיקה, בסביבת בית-ג'וברין. מחלקתו נאלצה לסגת, ואוריאל חיפה בהצלחה במקלע על נסיגת מחלקתו לעמדה בטוחה יותר. הוא הציל את הנסוגים אך הוא עצמו נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.