אברהם כהן

בן שמחה ויוסף, נולד ביום כ"ב בחשוון תרפ"ז (31.10.1926) בירושלים. בילדותו למד ב"חדר". בהיותו בן 11 עברה משפחתו לפתח תקווה ושם המשיך את לימודיו בבית-הספר היסודי "נצח ישראל". אברהם נאלץ להפסיק את הלימודים, שהצטיין בהם, בגלל המצב הכלכלי הדחוק בבית. המשפחה חזרה לירושלים והוא החל לעבוד במסגרות. כעבור שנה יצא להכשרת הנוער הבורוכובי בכפר סבא ואחרי שנה עבר שנית לפתח תקווה ועבד זמנית באריזה, ואחר-כך כמלחים בבית-החרושת "אל-אר". בשנת 1944 התגייס לנוטרות באבן יהודה, שם שירת כשנה ומחצה. בשנת 1945 עבר לגליל והשתדל להעביר את המשפחה למושב בית הלל. באותו זמן השתתף בעלייה לביריה, והיה בין 20 האנשים שנשארו שם לשם הגנה. בראשית שנת 1946 חזר מהגליל לפתח תקווה ועבד שם כמסגר. בתקופה זו הצטרף לארגון ה"הגנה".

כשפרצה מלחמת-העצמאות אחרי ההכרעה באו"ם ב-29.11.1947, עסק בארגון השמירה בשיכון החיילים, נגד הכנופיות הראשונות שהחלו לפעול בסביבות פתח תקווה והשתתף בפיצוץ בית-קפה ערבי בפג'ה, מקום ריכוזם של ראשי הכנופיות. עם ההתייצבות הראשונה לצה"ל התגייס ושירת בחטיבת "אלכסנדרוני". הוא מילא את כל התפקידים שהוטלו עליו.

ב-15 ביולי 1948 בשעות הערב החליפה פלוגתו פלוגה אחרת מהחטיבה במשלטים שממזרח לקולה וטרם הספיקה להיערך ולהתחפר כהלכה במקום. בבוקר ט' בתמוז תש"ח (16.7.1948) תקפו כוחות הלגיון את המשלט. כשהם מסתייעים באש ארטילרית ושריוניות, שטפו את עמדות המחלקה במשלט הקדמי ואילצו את הפלוגה לסגת. בקרב זה נפל, ביום ט' בתמוז תש"ח (16.7.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.