שמואל (הרמתי) רובינוביץ

בן בלהה ואליעזר, נולד ביום ט' בטבת תרע"א (9.1.1911) בעיירה רוז'ני, פולין. בילדותו למד עברית מפי אביו המורה, והן תנ"ך ורוסית. אחר-כך למד בגימנסיה "תרבות". בהיותו בן 15 הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" ובהיותו בן 18 עבר ל"החלוץ" ויצא להכשרה בקיבוץ-ההכשרה "שחריה". ב-13.2.1930 עלה ארצה והצטרף לקיבוץ "הכובש" שבכפר סבא. עבד כפועל חקלאי בפרדסי כפר סבא ואחר-כך בפרדסי משק רמת הכובש עד ליומו האחרון. בתקופת מלחמת-העולם השנייה, בשנת 1942, התנדב לנוטרות ושירת במשמר החופים. עם סיום המלחמה חזר לביתו. היה מעורה בחיי קיבוצו, השתתף בוויכוחים, אולם בערבים היה מתבודד, מתעמק בקריאת שירה עברית ולועזית - ואף כותב בעצמו שירים, שנתפרסמו ב"במעלה", "דבר", "דרך הפועל", "גליונות" ו"מבפנים". על שיריו חתם בכינוי הספרותי - הרמתי.

במלחמת-העצמאות שירת בחטיבת "אלכסנדרוני". ביום הקמת המדינה, 14.5.1948, כאשר התחוללה ההתקפה הקשה על רמת הכובש, נמצא שמואל בעמדה קדמית. הוא נפצע מכדור שחדר לתוך העמדה. יומיים לאחר-מכן, ביום ז' באייר תש"ח (16.5.1948) מת מפצעיו ונקבר עם חללי המערכה בבית-הקברות ברמת הכובש.

חוברת שיריו "תחת הרותם" הוצאה לאור אחרי מותו על-ידי משק רמת הכובש.