יצחק (איציק) ליפין

בן לאה ודויד, נולד ביום כ"ז באלול תרפ"ח (12.9.1928) בכפר ויתקין. בן למשפחת פועלים. ראשית חינוכו בגן-ילדים, ואחר-כך בבית-ספר יסודי ולאחר-מכן למד שנתיים בכיתות-ההמשך. בגיל 14 נתייתם מאביו והוא נאלץ ליטול על עצמו את עול האחריות של ראש המשפחה, וקיימו במסירות רבה. לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי עבר לחיפה ללמוד את מקצוע החשמלאות. עם הקמת הבריגדה היהודית התגייס לצבא הבריטי אך שוחרר כדי לעבוד במשק. במשך שנתיים שימש גם כנוטר וסיים קורס נהיגה.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס ושירת בחטיבת "אלכסנדרוני", אם כי מילא תפקיד הגנתי חשוב גם במקום- מגוריו. לאמו אמר, כי המסגרות השחורות בעיתונים על בנים שנפלו קוראות לו ללכת להגנת הארץ המוקפת שונאים. הוא הרגיש כי הכשרתו הקרבית היתה מושלמת. יצחק נפל ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948) כאשר התנדב להוציא פצועים משדה-הקרב בכפר טירה שבגוש תל מונד. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בתל מונד.