סיפור חייו ונפילתו של יצחק לוי - שורד שואה, ולוחם בחטיבת אלכסנדרוני.

כמוהו היו עוד רבים, שנותרו ערירים מהשואה, ועוד בטרם הספיקו לטעת שורשים במדינה, כבר יצאו להלחם על הגנתה - ונפלו בגבורה, כשאינם משאירים אחריהם כל שריד משפחתי, שיאמר עליהם קדיש, ויפקוד את קברם. "נצר אחרון" אנחנו מכנים אותם.

מפקדי החטיבה שלנו פוקדים את קברם ביום הזכרון, מניחים על קברם פרח ודגלון, ומעלים את התמונה.

 

יצחק לוי ז"ל, נפל בקרב לשחרור מגדל צדק ב- 15.7.1948.

בן שלושים ושלוש בנפלו. יצחק הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנתניה.

יצחק לוי, בן תמה ומנדל, נולד בשנת תרע"ה (1915) בפולין, בעיר סאנוק שבגליציה התיכונה, מחוז לבוב. סיים לימודי יסוד בעירו, למד את מקצוע האפייה ועבד בו. כשבגר התגייס יצחק לצבא הפולני, עבר קורס קצינים ושירת כקצין. הוא נשא אשה, וחי עם רעייתו וילדיו בסאנוק.

יצחק עבר בשלום את אירועי מלחמת העולם השנייה אך נותר ערירי. רעייתו ומשפחתו נספו כולם בשואה. רק הוא זכה לראות את יום השחרור.

בסוף שנת 1947 הגיע יצחק ארצה מהמחנות בגרמניה בנתיב ההעפלה. הוא התיישב בכפר אברהם, סמוך לפתח תקווה, ועבד כאופה.

במאי 1948, עם פלישת צבאות ערב לישראל מיד לאחר הכרזת העצמאות, התגייס יצחק לצבא. הוא צורף לגדוד 32 בחטיבת "אלכסנדרוני" - חטיבה מספר 3 ב"הגנה". בשבועות הבאים לחם עם גדודו בפעולות רבות באזור המרכז. ביולי 1948 השתתף יצחק בקרב במגדל צדק במבצע "דני".

ביום ח' בתמוז תש"ח (15.7.1948), בעת הרעשת מגדל צדק מן האוויר, נפל יצחק.   יהי זכרו ברוך...