מבצע עובדה – עין גדי

בראשית חודש מארס 1949 הגיע זמנו של אחרון המבצעים בנגב – מבצע "עובדה". במבצע זה עתידים היו לקחת חלק כל הכוחות שהיו בפיקוד דרום.

שתי מטרות היו למבצע: ראשית – להשתלט על מרחב הנגב הדרומי עד מפרץ אילת. שנית – הרחבת שליטתנו בחלק הצפוני – מזרחי של הנגב וייצוב קו מעין גדי ועד חירבת אום-בורג', מזרחית לבית ג'וברין. לשון הפקודה היתה לתפוס נקודות שליטה, בעלות יכולת עמידה עצמאיות לאורך הקו הזה שהוגדר בפקודות. נקודת השיא ורבת ההוד היתה המשימה לכבוש את עין גדי שלחוף ים המלח.

למשימה הזאת הוקצה גדוד 32 של החטיבה, כאשר שתי פלוגות תופסות את המשלטים לפי התכנית ופלוגה שלישית יועדה לכבוש את עין גדי.

ב- 7 למארס 1949 יצאה הפלוגה המיועדת עם מחלקת חבלנים, כשאליה נספח הארכיאולוג שמריהו גוטמן, בשיירת אוטובוסים מבאר שבע, דרך כורנוב (ממשית) לעין חוצוב (חצבה) ומשם צפונה לסדום. הדרך בעת ההיא היתה קשה ביותר ונדרשו תמרונים בלתי רגילים של נהגי האוטובוסים לאורך כל הדרך ובעיקר במורד של מעלה עקרבים. התנועה בלילה היתה ללא אורות כדי לא להעיר את האויב. אנשי המפעל בסדום, שהיו לכודים במקום בכל עת המלחמה, ראו לראשונה צבא עברי במבנה צבאי ומצויד כהלכה. מפקד הכוח הימי במקום, שלמה אראל, ארגן את העברת הכוחות מסדום לעבר ים המלח באסדת נחיתה, סירת מנוע וסירת משוטים.לאחר מסע ימי של מספר שעות, הגיע הכוח לנקודת הנחיתה וסירת המשוטים התקרבה לחוף עם לוחמים, כדי לסמן בפנסים את גזרת הנחיתה.

שתי מחלקות, בהדרכת שמריהו גוטמן, החלו בטיפוס לעבר מעין דוד, כדי לתפוס נקודה שולטת.

למחרת היום, ביום י"א באדר 1949, נזרקה ממטוס קל קופסת פח ובה ממתקים וגלויה ממפקד החטיבה, בה נאמר: לפלוגה א' כובשי עין גדי, לי"א באדר – יום ההגנה- חזק ואמץ, מחבריכם בגדוד.

דף קרבי של מטה החטיבה שהוצנח ממטוס קל ללוחמים בעין גדי.

איגרת לעומדים על משמרתם בעין גדי
"לא נשיב חרבנו
עד נגאל אדמתנו,
לא נשיב חרבנו
עד יבוא הניצחון!…"