עם פרוץ המהומות בחודש דצמבר 1947, היה קיבוץ מענית הנקודה היהודית הקיצונית ביותר במזרח השרון הצפוני. מענית נמצאת למרגלות גבעות השומרון ושוכנת בראש גבעה הבולטת בשטח.

הקיבוץ הותקף פעמים רבות בתקופת מלחמת הקוממיות, תחילה על ידי מאות רבות של אנשי כנופיות מכפרי הסביבה מאזור ואדי ערה ולאחר פלישת צבאות ערב, הותקפה מענית גם על ידי הצבא העיראקי, בסיוע המקומיים. קרבות עזים התחוללו מסביב למשק אשר רבים מבתיו נהרסו בקרבות.

ב- 18.7.48, יום לפני ההפוגה השנייה, התחולל קרב עז ביותר. בקרב זה השתתפו לוחמי חטיבת "אלכסנדרוני", חברי קיבוץ מענית וחברים ממשקים סמוכים. הקרב התנהל תחת הפגזה כבדה והאויב התקדם עד גדרות הקיבוץ והונס, בעזרת לוחמי אלכסנדרוני שהוחשו למקום.