מבצע דני
עם התקרב מועד ההפוגה לקיצה, תכנן המטכ"ל את אחד המבצעים הגדולים של מלחמת הקוממיות, הוא מבצע "דני". היה זה המבצע הגדול ביותר שבוצע עד אז על ידי צה"ל הצעיר.
הכוחות שהוקצו למבצע היו תשעה גדודים מחטיבות הפלמ"ח – הראל ויפתח, חטיבה 8 המשוריינת, וגדודים מחטיבות קרייתי ואלכסנדרוני.
מטרת המבצע הייתה הרחקת האויב משטחי המישור המזרחיים של גוש דן, סביב הישובים היהודיים, על ידי כיבוש כל שרשרת הכפרים הערביים, מראש העין ועד לערים לוד ורמלה. המבצע תוכנן להתבצע בשתי זרועות: דרומית, מאיזור גזר לכיוון בן שמן (חטיבת פלמ"ח "יפתח"), וצפונית, בה פעלה החטיבה, מאיזור ראש העין ועד לאיזור שוהם היום. בשלב השני – כיבוש מובלעת לטרון ורמאללה.
בין הגדודים שלקחו חלק במתקפה של השלב הראשון היה גדוד 33 ויחידות מסייעות מגדוד 34 בחטיבת אלכסנדרוני.
משימות הכוח היו כיבוש הכפרים רנטייה (היום רינתיה) והכפר הגרמני וילהלמה (היום בני עטרות) שנכבשו לאחר קרב בלילה שבין ה 9 – 10 לחודש יולי 1948. בשלב השני נכבשו, בסיוע גדוד הפשיטה של חטיבה 8, הכפרים דיר טאריף (היום בית עריף), וקולה (היום גבעת כח), כאשר גדוד 32 כבש את ראש העין ומגדל צדק במסגרת מבצע "בתק", שנערך במקביל. גדוד 35 החזיק במשלטים שמול טול כרם וקלקיליה.
בקרבות אלה נפלו 9 לוחמים מחטיבת אלכסנדרוני.